אמהות
(מתוך ההספד שקראה הילה בהלווייתה).
אמא שלי הייתה ירושלמית.
אמא שלי נולדה בירושלים כשירושלים הייתה עוד עדות לאופי ולא לגיאוגרפיה.
וכזו הייתה אמא. ירושלמית ברמ”ח אבריה, בכל לבה, רוחה ונשמתה.
אמא שלי הייתה ירושלמית שהשיבה על כל שאלה בסיפור, שקיבלה את המין האנושי בפתיחות עוד לפני שהמציאו את הפוליטיקלי קורט והסובלנות וקיבלה כל אדם מתוך אהבת אמת לגוונים הצבעים המנהגים והניגונים של העדות והעמים השונים.
אמא שלי גדלה בירושלים של סימטאות המוכרות לנו מהבנאים ועמוס עוז עוד לפני שאלה נהיו ה”בנאים” ועמוס עוז. וככזו חלקה לחם כי כך עשו במצור וחסכה במים לא רק משיקולים חקלאיים.
אמא שלי הייתה ירושלמית שאהבה נוף ואוויר הרים, אסטטיקה, יופי ובני אדם.
ולמרות שאמא שלי הייתה ירושלמית, היא עזבה את עירה מולדתה אל המקום אשר אבי הראה לה.
יחד הם הקימו בית שניצב בכפר ויתקין אבל רוחו הייתה ירושלמית ואמא מלאה אותו צבעים וריחות שונים מכל מה שידענו במושב.
וכך בלי כוונה הפכה אמי העירונית המגונדרת לחלוצה (ובדרכה שלה הפריחה שממה).
אמא הייתה הראשונה להביא לכפר את חידוש הרהיטים, את חפצי העיר העתיקה, את הכדים הארמנים והשטיחים האפגנים.
אמא הייתה הראשונה בכפר שהזמינה מונית לבילוי של שגרה, הלכה למסעדות וקנתה אוכל מוכן.
אמא שלי לא ויתרה על צביונה האישי, על האהבה לספרים גם כשראייתה בגדה בה, על העקב והאודם גם בסתם ביקור לשכנה ודאגה להדגיש כי הם גרים ברחוב הזנב, עם צירה, כי עוד לא נולד האדם שעזב את ירושלים כדי לגור בזנב.
אמא אהבה לחיות וחיה כדי להנות.
אמא שלי שנולדה בירושלים הייתה תמצית התרבות הפולנית ומהות האמהות האידישאית.
אמא שלי, הייתה מורה לעברית והקפידה על שפה נקיה מ”תבלינים” מקובלים של “כפרה”, “עיניים” ו”חיים שלי” אך לרגע לא הותירה בנו ספק שהיא תלך במדבר ותחסוך מפיתה למעננו.
אמא שלי שהייתה בת יחידה העניקה לנו ילדות עטופה בדודים, הייתה רעיה ובת למופת סעדה את הוריה, חמה וחמותה, אמא מפנקת וסבתא משוגעת.
אני יודעת אמא, שלא תמיד הייתי הבת שעליה חלמת. אבל אני רוצה שתדעי, שלא הייתי מחליפה אותך בשום אמא אחרת.
אנחנו נפרדים ממך היום אמא באהבה רבה ובהוקרת תודה על כל פינוק, על כל שדרוג, על כל ריס ונמש שירשנו ממך ומברכים על המורשת המוזיקלית, אהבת האדם, החיבה לשוקולד, להומור, לקריצה, לאינדיבידואליות הבועטת שלך ועל לבך הרחב והנדיר.
נוחי בשלום אמא אהובה ומיוחדת. היתה לנו זכות גדולה.